הקומנדו הארץ ישראלי הנשכח בצבא הבריטי – ההשראה לסיירת מטכ"ל?

       "קומנדו המזרח התיכון 51"  – "Middle East Commando 51 "

הייתה יחידת עילית  של פלסטינאים יהודים וערבים בצבא הבריטי שמנתה  360  יהודים וערבים  בצבא  הבריטי במלחמת העולם השנייה, השתתפה במערכה בצפון אפריקה וכן במערכה במזרח אפריקה  , אך פורקה בשנת 1941. הגיוס לצבא הבריטי עם פרוץ מלחמת העולם השניה היה במרכז ההוויה הארץ ישראלית. הוא היה ככל עניין נתון במחלוקת. השאלות שנשאלו אז בדיון במוסדות ובציבור היו: האם להתגייס למחתרות או לצבא הבריטי? האם להתגייס רק ליחידות קרביות? האם להתגייס לכל יחידה? אכן, בתחילה לא גויסו ארץ ישראלים ליחידות קרביות . עיקרו של הגיוס היה לחיל הקרוי בעברית חיל החפרים ובאנגלית Auxiliary Military Pioneer Corps  בעברית הוא נקרא "חיל החפרים" אבל הוא עסק במגוון עבודות כפיים כמו סלילת דרכים, מסילות ברזל , הקמת מחנות, מוצבים ועוד. המניע של היהודים להתנדבות  היה כמובן לחימה נגד הנאצים, אך תמריץ נוסף היה השכר. רבים מהמתגייסים אז לצבא הבריטי הגיעו בעליית "אף על פי כן", היו ללא רכוש וזקוקים לפרנסה. לכן רבים מאנשי היחידה היו אנשי בית"ר שאירגנה עלייה זו וגם אנשי אצ"ל. יש לזכור שמוסדות היישוב המאורגן לא תמכו בגיוס שלא ליחידה קרבית. החפרים נחשבו בעיניהם לנחותים. הערבים התגייסו ממניע כלכלי בעיקר. משכורת של חייל בחזית יכלה לכלכל שתי משפחות. והחפרים שהו גם בחזית. אחת היחידות בחיל החפרים היה גדוד 401 .                                                                                                                   הפגיון המאוגרף – Fanny knife     סמל היחידה

IMG-20210728-WA0013                               התמונות למעלה באדיבות רביק זרם שאביו שרת ביחידה הקמת הקומנדו היתה ארוע כלל לא שיגרתי. חיל החפרים לא הוקם לאחר סינון הטובים ליחידות עילית והשארת הנותרים ליחידות עבודת הכפיים. בין המתגייסים היו מיטב נוער ארץ ישראלי שהלחימה בנאצים כאידיאל היה המניע הבולט שהביא אותם ליחידה . כאומרים שכל עוד יש תרומה במעשיהם להכחדת הנאציזם הרי זה ראוי.  ואכן סגולות אידיאליסטים אלו באה לידי ביטוי בצרפת באזור ברטאן  גדוד החפרים  401 הוצב בעיר רן  (RENNES ) היא בירת ברטאן ועסק בבניית מסילות ברזל.  בעת פינוי צרפת המפורסם מברטאן לאחר הפינוי מדנקירק הלכה היחידה ברגל מרן לכיוון סן מאלו (ST MALO) ההליכה היתה רק בלילות. היחידה הלכה במאסף וכך כמובן קרוב יותר לגרמנים המתקדמים..  למבצע הפינוי קראו AERIAL.   ופונו במסגרתו 200,000 חיילים ואזרחים. החיילים הבריטים המתפנים, בזזו את חנויות הנאפיס (שק"ם בריטי) ,הצטיידו במוצרים ובמיוחד בסיגריות וכדי לשאת את הביזה, השליכו את כלי נשקם. אנשי יחידת החפרים 401 אספו את הנשק ונשאו אותו לכיוון סן מאלו  בלכתם בלילה. כלי רכב בריטיים שננטשו חובלו בידי אנשי הקומנדו (דברי קרל כהנא בראיון לדבר) באמצעות חיתוך צמיגים תקיעת כידונים במיכלי הדלק ורימונים במנוע. מפקדם של החפרים  קייטור שם לב שעשרות כלי נשק  נאספו על ידי החפרים הארץ ישראלים. התרשמותו מהתנהגותם החיילית היתה רבה. סיפרו שאנשי היחידה תקפו טנקים גרמניים עם מכושים שתקעו בזחליהם וכך הושבתו מתנועה וצוותם הושמד. המסע הרגלי הסתיים בעיירה סן מאלו ומשם בסירות דייג שהגיעו מאנגליה פינו גם את גדוד החפרים 401 לאנגליה לנמל סאותהמפטון שם קיבלו אותם בחגיגיות עם תזמורת מקומית.                                                                                                                                                                                     הפינוי מסן מלו.St-Malo-rescueכאמור קייטור העריץ את התנהגותם של החפרים שנהגו בחיילות מרשימה יותר מיחידות הקרב הבריטיות, הבין את סגולות אנשי פלסטינה א"י  ורקם חלום להקים עימם יחידת קומנדו. באותה עת נטה צ'רצ'יל לשלב יחידות עילית המורכבות מבריטים ועמים שונים כדי לשפר את כושרו של הצבא הבריטי. תכניותיו של קייטור תאמו את מגמת צ'רצ'יל והוא הציע לאנשי היחידה להצטרף לקומנדו שהוא מקים – צ'רצ'יל חשב שהקמת יחידות כאלו תביא "להטלת טרור בחופי האויב" (בצפון אפריקה). היחידה שהקים קייטור מנתה  240 יהודים ו-120 ערבים. הפיקוד היה בריטי-סקוטי.                                                                                                                                                                                                            למטה – ישראל מצא וסמל היחידה על כובעו                                              מתוך -https://militarybadgecollection.com/38-ww2-special-service-force-badges

Israel_Matza-copy                                למטה – סגל הפיקוד הבריטי של קומנדו המזרח התיכון 51 Officers ME Cdo

האימונים נערכו בבסיס גניפה (פאיד) הסמוך לאגם המר. אימונים בפשיטות קומנדו ולוחמה זעירה. סמל היחידה היה פגיון עם אגרופן. במכוון קייטור לא בחר ליחידה סמל בריטי, לא יהודי ולא ערבי. הוא אף אמר שחוסר הסמל הבריטי, משמעתו שאם ייתפסו בשבי אינם מוגנים כשבויים תחת אמנת זינבה והבריטים יתנערו מהם. (יש לציין כי שבויים יהודים מחיל החפרים קיבלו זכויות שוות לבריטים. נסיון של הנאצים להפריד בין השבויים היהודים לבריטים נתקל באיום בריטי שאם יאונה רע לשבויים היהודים יוצאו להורג שבויים גרמנים. האיום פעל והגרמנים ויתרו) בעיצוב הסמל אמר ללוחמים  הנרי קייטור כי עליהם, יהודים וערבים לחיות בשלום, בערבים היה עורך שיחות מוטיבציה ומעודד את הערבים והיהודים לשיתוף פעולה ביניהם.  כאמור רוב אנשי היחידה היו אנשי אצ"ל. למרות העבר העקוב מדם במרד הערבי שקדם למלחמה יחסיהם עם הערבים היו טובים. באימונים המפרכים בגנייפה (סביבות פאיד) הצטיינה היחידה במסע של 145 קילומטרים עם ציוד שכלל שחיה וגמר בטיפוס לג'בל עתקה, היא שברה את שיא הצבא הבריטי וגמעה את המרחק ב 19 שעות.(1)  דוב כהן איש האצ"ל הגיע שני לאחר קצין בריטי שהיה אלוף אולימפי בהדיפת כדור ברזל. השמועה על היחידה הגיעה לארץ והיא כונתה  "גדוד המוות". אמרו עליהם שהם  "חומר מופקר", "משכורתם גבוהה" (עובדה נכונה) ועוד איפיונים שמועתיים לרוב. בחלק הראשון של  ספטמבר 1940 פלשו האיטלקים בפיקודו של גנרל גרציאני ("הקצב מאתיופיה") למצרים (במסגרת ההכנות האיטלקיות למבצע הופצצה גם תל אביב)  הבריטים בלמו את ההתקפה בשטח המצרי והגיבו במתקפה כוללת שנקראה  "מבצע מצפן" -"Operation Compass" הם דחקו את האיטלקים  אל קירנאיקה שבלוב. כאשר ברשותם  36,000 חיילים הביסו 230,000  חיילים איטלקים ושבו 130,000 שבויים (דיווח אופייני: "תפסנו בשבי 5 אייקר (כ-20 דונם) של קצינים ו-200 אייקר (800 דונם) של חיילים בדרגות אחרות") מפקד המבצע היה גנרל אוקונור שכונה "המנצח הנשכח" . במבצע זה קומנדו 51 היה אמור לנחות מהים בעיירת הגבול עם לוב ושמה סאלום. אבל השייט התעכב בגלל ים סוער, האוסטרלים התקדמו מהר במסע יבשתי וקיבלו את פניהם בסאלום עם בקבוקי בירה. הצבא האיטלקי התבצר באזור ברדיה והקומנדו נשלח כחלוץ לתקוף את המתחם המבוצר בברדיה . הם סללו את הדרך ואחריהם כבשו האוסטרלים את ברדיה.                                                                                     למטה - דב כהן, פיליפ קוגל ודולף צנטנר                                                               Roli Bark – Commando Veterans Association, נחלת הכלל, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=33137855

דוב כהן וחבריולאחר הצלחתו המרשימה של המבצע בלוב והאיום שהוסר מתעלת סואץ ועוד לפני שרומל הפך להיות גורם משמעותי בצפון אפריקה, העביר הגנרל וייוול מפקד מפקדת המזרח התיכון את מאמציו לכיוון קרן אפריקה – שם הכוחות האיטלקים מנו כ 350,000 חיילים. מולם היה ביכולת הבריטים להציב 50,000 חיילים בלבד. כבר באמצע דצמבר 1940 הועברה לסודאן דיוויזיית חיל הרגלים ההודית ה-4, שלחמה עד אז בחזית המדבר המערבי. היא הצטרפה לדיביזיה 5 ההודית. גם לוחמי גורקה נפאלים לחמו בגזרה. בתחילת ינואר 1941 לאחר ההשתתפות ב"מבצע מצפן" הועברו חיילי יחידת הקומנדו 51 אף הם לסודן, ונערכו להשתתפות בפלישה המתוכננת לאריתריאה ולאתיופיה, יחידת קומנדו המזרח התיכון 51  לחמה באזור מצוקי גבוה ביותר באגף השמאלי של ההודים.  יחידה נוספת שלחמה באריתראה וחבש היתה יחידת "כוח גדעון" שהורכבה מחיילים חבשים בפיקוד וינגייט אליו התלווה שלישו אוריאל עקביה.                                                                                                      להודים  ניתנה גזרה טופגרפית קשה ביותר – גזרת העיר קרן. אבל לפלסטינאים באגף השמאלי ניתנה גזרה קשה יותר מבחינת הפרשי הגבהים אשר בה. הרים נישאים, בורות מים מועטים(אחד הקרבות היה נגד עדר קופי בבון על מקור מים) ו 23,000 איטלקים שלחמו לא רע. לבריטים היו בגזרה 14,000 איש.  הקומנדו תקף מתחם איטלקי בגבורה אך הסתבר  שבטעות תקפו עם 40 איש מתחם גדודי בו היו 800 איטלקים. האיטלקים החלו מכים באש מקלעים ומרגמות את כוח הקומנדו. הם כיתרו כמעט כליל את היחידה הקטנה בכוח רב ביחסי כוחות אדם ואש בלתי אפשריים. המפקד פרוסט נתן פקודת נסיגה. הוא בחר שני מתנדבים – יצחק אולריך ושמריהו ויינשטיין ונותר עמם עם שני מקלעים. הם נותרו לחפות במשימת התאבדות על היחידה הנסוגה. דב כהן סיפר שזמן רב נשמעו צרורות שני המקלעים עד שפסקו. שלושת הלוחמים נפלו על חרבם. שני הלוחמים ומפקדם קבורים בבית הקברות הצבאי בעיר קרן.

                                   מפת קרן אפריקה – מתוך ווינגייט ופועלו – אברהם עקביה מפת קרן אפריקה ווינגייט

קבריהם של אולריך יצחק וויינשטיין שמריהו  בקרן  אתר "סיפורי מצבות" עודד ישראליאולריך וויינשטיין

היחידה לחמה בחבש באזור בדברה מרקוס ודברה תבור (דברה = הר) בהמשך הקרבות בהר אמבה אלגי שבמדינת תיגראי בחבש.  ליד אסמרה קומנדו 51 התקיף מוצב איטלקי, שנקרא "גבעת הקומנדו". הם תפסו את המוצב אבל אז הונחתה עליהם הפגזה ארטילרית כבדה שגרמה לאבדות. הם צרו על הערים אסמרה וגונדר  ולחמו בחבש במקביל לכוח גדעון בפיקוד ווינגייט. חלק מאנשי הקומנדו הושאלו לכוחו של ווינגייט שהיה מורכב מחיילים חבשיים ופיקוד בריטי. תפקידם היה להדריך את הכוחות החבשיים שבכוח גדעון (מדברי חייל הקומנדו יוסף סגל בראיון של ליהי אבידן). הדוכס מאאוסטה – מפקד הכוח האיטלקי החליט להיכנע והמערכה הסתיימה.  בחבש נפצע קייטור ברגלו והוחלף בקצין בשם מילר. מילר בניגוד לקייטור שרצה ליצור ידידות בין לוחמי היחידה היהודים והערבים, העדיף  בבירור את הערבים. האווירה ביחידה הפכה לעכורה. באותה עת  הבריטים החלו להפוך את יחידות הקומנדו הזרות ליחידות בריטיות ולא על בסיס אתני. מה שחייב את פירוק היחידה. קייטור, שהיה הרוח החיה מאחורי היחידה היה חסר, לא היה מי שישמור על קיום היחידה ויפעל להמשך פעילותה והיא התפרקה בסוף 1941.                                                                                 חלק מחיילי היחידה  חזרו לחפרות, הועברו ליחידות שונות אך חלק מהלוחמים דוברי הגרמנית  עברו ליחידת ה SIG שפעלה כיחידה "גרמנית" מוסווית בלב שטח האויב. קרל כהנא(שלחם במלחמת העולם הראשונה, התגייס לצבא הבריטי כאשר הוא בגיל 40 והשתחרר בגיל 44), דב כהן, דולף צנטנר, פיליפ קוגל ומוריס טיפנברונר היו ביחידה זו.                                                                                  בתמונה למטה ניתן לראות את מוריס טיפנברונר עם חבריו במחנה שבויים גרמני                                                                                                                                                                                         מוריס טיפנברונר לוחם בקומנדו 51 שעבר ליחידת SIG דוברת הגרמנית ונשבה                                                      מתוך - A Long Journey Home

pow_camp[1] (1)בתמונה למעלה ניתן לראות את מוריס טיפנברונר עם חבריו במחנה שבויים גרמני – מוריס זכה למלא משימה מיוחדת ולהגיע  לארמון המלך פארוק ו"ולשכנע" אותו להיצמד לשיתוף פעולה עם הבריטים – הוא הצליח אף בהתחזותו לחייל גרמני לקבל משכורת משלם גרמני. הוא נשבה לאחר שרכבו התקלקל בשיירת SIG ובהליכה ברגל נתפסו הוא וחבריו על ידי חיילים איטלקים. עלילותיה הנועזות של יחידת SIG ראויים למאמר בפני עצמו. לוחמי היחידה המשיכו  לשרת בצבא הבריטי. מאנשי הקומנדו המפורסמים נציין את  קרל כהנא, ממייסדי חטיבת הצנחנים, דב כהן המכונה "שמשון", איש האצ"ל שנהרג בעת שפיקד על הפריצה לכלא עכו בשנת 1947. וצבי סווט שעבר לבריגדה .

                                 תודה לרביק זרם שהעמיד לרשותי חלק מהתמונות ומידע.

מקורות-

אתר -commandoveterans

מצבות מספרות  – עודד ישראלי

הלוחם היהודי במלחמת העולם

בלוג  A Long Journey Home

מלחמתו הפרטית של קארל כהנא – אבירם ברקאי "דבר" 18.05.1962

IMG-20210728-WA0015

כתב : מיכה זילברמן

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>