אהבת הקצין הגרמני בשרון.
ב 18.03.1957 מת אוטו הוזמאייר קצין גרמני – חבר הגנה ומפקדה בפרדס גן חיים-
בנו מיקי עוז המתגורר בכפר סבא מספר על זכרונותיו מאביו:
אביו אוטו הוזמאייר היה קצין גרמני לא יהודי בזמן מלחמת העולם הראשונה ואמו אדית היתה יהודיה .
הזוג היגר לפלסטינה ואוטו עבד כמנהל בפרדס גן חיים.
כאשר מיקי היה בגיל ארבע הגיעו מספר שוטרים בריטים ממשטרת פלשתינה אל ביתם בפרדס.
הם אמרו לאוטו שמכיוון שהוא היה קצין בצבא האויב (גרמניה) עליו להתלוות אליהם והוא יילקח למחנה מעצר בשרונה, מכיוון שאדית היתה בהריון , לקח אוטו את מיקי בן הארבע ושהה בשרונה עם הטמפלרים במשך שנה וחצי..
עבור מיקי עוז היתה זו תקופה יפה של ילדותו משום שהיה לו אבא במשך 24 שעות ביממה. שם לימד אותו אביו שירים ממלחמת העולם הראשונה. כמו השיר :"כאשר ירעמו התותחים נבוא ונציל את הקייזר…. אם אפול בקרב אל תיוותרי לבדך.. מצאי לך מישהו אחר אבל לא מהמחלקה שלי"..לשמיעה נא ללחוץ על - .שיר גרמני
מכיוון שאוטו היה נשוי ליהודיה, חבר של היהודים ואנטי נאצי, הוא נקלע לויכוחים עם הטמפלרים הפרו נאצים ואף התכתש עימם..
אליהו גולומב פעל אצל הבריטים כדי לשחרר את אוטו והסביר להם שהמדובר באדם אנטי נאצי מובהק- חבר הגנה ועל כן יש לשחררו .
האב ובנו הקטן חזרו לביתם בפרדס.
כיצד מצא את עצמו הקצין כמפקד בארגון ההגנה בעת שחבריו הגרמנים שרתו בוורמאכט בעת מלחמת העולם השניה?
אוטו הוזמאייר נולד בשנת 1897 בהאלה אשר בפרוסיה. הוא התגייס לצבא הקיסר, עבר קורס קצינים ( בבה'ד 1 כדבריו…) ושם פגש את מי שיהיה לימים גרוס אדמירל קאנאריס. מי שבעת מלחמת העולם השניה היה מפקד האבווהר – המודיעין הצבאי. גרוסאדמירל קנאריס
https://eo.wikipedia.org/w/index.php?curid=123647
כאשר חברו הטוב החייל היהודי ולטר בובריקר נהרג בקרב, הגיע לניחום אבלים אצל משפחתו. שם פגש את אחותו אדית, התאהב בה והם נישאו. אוטו היה אנטי נאצי ולכן חודש לאחר עליית היטלר לשלטון אמר: " אני עם הקורפורל המקולל (Verfluchten Korporal) הזה לא נשאר". הוא ערק מהצבא וברח מהנאצים. אדית הציעה את פלשתינה כמקום מגורים והזוג עלה לארץ.
הוא התיישב בפתח תקווה עד שסודרה לו עבודה כמנהל פרדס בחברת מטעי גן חיים.
היה זה פרדס פרטי גדול שהיה שייך לכמה בעלי מניות. הוא עבד אצל קרוב משפחתו מצד אשתו.- בובריקר-
הקצין הפרוסי החליף את המדים בבגדי עבודה פלשתינאים, למד להחזיק טוריה, לחפור גומות השקייה, להשקות ולסייד גזעי הדרים.
אך כקצין מקצועי הוכרו סגולותיו על ידי הפיקוד העליון בארגון ההגנה והוא הפך למפקד ההגנה באזור, לאחראי על מערכת סליקים ועל מפעל לייצור פצצות.
אחותה של אדית אלזה, נישאה גם היא לגרמני לא יהודי, שני בני הזוג עבדו כרופאים בגרמניה . כאשר הגיעה אלזה לביקור בארץ, אוטו הפציר בה לעזוב את גרמניה בגלל הסכנה הנאצית אך היא לא האמינה שעם תרבותי במרכז אירופה, יפגע במשכילים כמוה. אוטו ענה שהיא במסגרתה האקדמית אינה מכירה כמוהו שבילה בצבא את העם הגרמני. כאשר עמדה על דעתה אמר להם שבמידה וייעצרו בגלל יהדותם יתקשרו לאדמירל קאנאריס חברו ומפקד האבווהר הוא המודיעין הצבאי. ואכן, כאשר הגיעו אנשי הגסטאפו לביתם, ביקשו לשוחח עם קאנאריס שעזר להם לעלות על רכבת לז'נבה ולעזוב את גרמניה.
קאנאריס היה בין החשודים בקשר להתנקש בחייו של היטלר במאורת הזאב, (היום בפולין) ב 20 ביולי 1944. הוא נעצר וחודש לפני תום המלחמה נגרר מתאו במחנה הריכוז פלוסבורג ונתלה . כאשר נודע דבר תלייתו מירר אוטו בבכי. היתה זו הפעם היחידה בה ראה אותו בנו במצב זה. גרוסאדמירל קאנאריס עסק גם בהצלת יהודים בסתר ואפילו הוצע כחסיד אומות עולם. ההצעה נדחתה בגלל תפקידו בצבא הגרמני.
פרדסים היו מקום מצוין לאימונים ולהסתרת נשק. כאשר פרץ המרד הערבי הפך מגדל המים של "מטעי גן חיים" ל"נוקטה"- נקודת משטרה עם רובים אנגלים. מעל הבריכה נבנתה חומה נגד כדורים עם חרכי יריה.
https://www.leobaeck.co.uk/thejewishvillage ליאו בק בריטניה מגדל המים בפרדס גן חיים
אוטו כמפקד ההגנה במקום, ידע שהנשק החוקי לא מספיק ולכן ברחבי המטעים היו סליקים של ההגנה עם נשק לא חוקי . מגדל המים היום עם תוספות להגנה ונקודת משטרה(נוקטה) בין העמודים
בנו מיקי עוז זוכר שלעתים היו הוא וחבריו עוקבים אחרי אביו בלילה בפעולותיו לתחזוקת הסליקים. חלק מהנשק הוסתר בתוך בארות מתחת למים באמצעות דוודי ברזל סגורים ומרותכים לאטימתם מפני המים.
בית האריזה היה מקום אידיאלי למפעל נשק של ההגנה ולכן כאן שכן "מכון דוד" היה זה מפעל תת קרקעי מתחת לבית אריזה והמקום הוסווה כ"מפעל למיץ הדרים" שבו יוצרו רימונים ופצצות.
במפעל היו מסחטות מיץ, פרי רקוב ופעמון אזעקה שצילצל כאשר הבריטים היו בסביבה.
על פי עדות מיקי עוז, באחד הימים בהיותו ילד נפגש בפרדס עם לוחמים אוחזי טומיגן.– היו אלו לוחמי לח"י. הם פגשו במקום חיילים אנגלים ובהתקלות נהרגו כמה אנגלים. למרבה המזל היחידות שנשלחו לערוך סריקות במקום לאחר ההתקלות היו אוסטרליות. שלא התאמצו לחפש והיתה בהם גם אהדה מסוימת ליהודים. לכן מפעל הנשק לא נמצא. אוטו אמר שלו היו מגיעים כוחות של כלניות מפעל הנשק היה מתגלה. טבלת המספרת על "מכון דוד" במושב גן חיים
את מקום מכון דוד קנה גורם פרטי והקים בו את ביתו המבודד מוקף גדר ובפתחו מצלמות וכלב . בעל הנכס הוא רפי אוחנינה. נסיון התנקשות בחייו של רפי נעשה במקום ורק כלבו נהרג (כיום רפי נמצא בכלא).
את ביתם של הזוג הוזמאייר בפרדס גן חיים פקדו ראשי ההגנה, אליהו גולומב וישראל גלילי
עם קום המדינה נאלצו לפנות את פרדס גן חיים המבודד שהיה קרוב לחזית עם הכפר מיסקי העוין וגם קרוב לכוחות העירקים שהגיעו עד לכביש כפר סבא רמת הכובש..
יושבי הפרדס קיבלו הוראת פינוי והובלו ברגל על ידי אוטו מצוייד ברובה בלגי לכיוון הכביש. הם שהו בכפר סבא עד שניתן היה לחזור לפרדס..
לאחר קום המדינה התגייס מיקי לצנחנים וכשחזר הביתה כקצין עם טומיגן רווה אביו נחת מכך והתפוצץ מגאווה
כאשר הועסק אוטו בפרדס הבטיח לו בובריקר שאם ישמור על הפרדס יקבל חלק ממנו. אבל הימים היו קשים, התחרות גדולה, התשומות עלו והפרדסים לא הניבו את הרווח הראוי. למרות השקעות כספיות שהשקיע אוטו בפרדס בובריקר לא עמד בהבטחתו ומכר את הפרדס. אוטו הוזמאייר הקצין הגרמני- מפקד ההגנה במקום איבד את עבודתו למרות ההשקעה העצומה בפרדס.
אוטו לא ידע את נפשו מצער, חבריו מגן חיים סידרו לו עבודה פקידותית בפרדס אחר. אבל הפצע והפגיעה היו קשים. .
במרץ 1957 כאשר אוטו בושש לבוא הביתה נכנס מיקי לחדרו של האב ולא מצא את האקדח במגרה.
אוטו הוזמאייר המתין שבנו ישתחרר מהצבא והחליט להתאבד.
בתחילה חשבה המשפחה לקבור את האב בבית הקברות הנוצרי ביפו אבל יהודה אלטשולר שהיה מאנשי הציבור הדתי במרכז אמר למיקי שהרבנות החליטה שאוטו הוזמאייר הוא מל"ו צדיקים. ולכן אושרה קבורתו בבית הקברות בשדה ורבורג בטקס יהודי.
יהי זכרו ברוך!