המבקר בדלתא של הנהר רון פוגש נופי מים חוף וטבע מופלאים. בעיר ארל בה פעל בין היתר וינסנט ואן גוך, וחלק ממבניה הרומים נשתמרו היטב, יוצאת מנהר הרון זרוע קטנה הקרויה הרון הקטן - Le Petit Rhone להבדילו מה Grand Rhone. לשתי זרועות הרון יוצרות דלתא קלאסית משולשת והשטח הכלוא בין שתיהן נקרא Camargue . ממערב לרון הקטן נמשך אזור בריכות מים מתוקים דומה מאד לאזור הדלתא הקרוי הקאמרג הקטן. Le Petit Camargue בו מצוייה עיר הקרוייה Aigues Mortes = מים מתים. עיר זו השמורה להפליא על חומותיה מהמאה ה13 , נבנתה במיוחד על ידי לואי התשיעי (הקדוש) כבסיס למסע הצלב השביעי ומסע הצלב השמיני בו מצא את מותו. אזור לגונות, ברכות מלח, ביצות, צמחיה אופיינית ועופות מים רבים. האזור מתאפיין גם בריבוי עופות פלמינגו ובזן מיוחד של סוסים לבנים. בסוסים משתמשים בוקרים הקרויים Gardians והמטרה גידול פרים למלחמות הפרים. טיולי רכב שטח נהוגים במקום כדי לחוות את האזור המגוון מבחינה אתנית, צמחייתו, העופות אשר בו והחקלאות שקיימת בו. למטה מפת האזור מויקיפדיה
במפה ניתן לראות את שתי זרועות הרון, את הקאמארג וממזרח לרון הקטן את הקאמארג הקטן. ניתן לראות שהעיר ארל מצוייה בקודקוד של הדלתא של הנהר הגדול.
הפלמינגו בבריכות המלח של הקאמארג – ויקיפדיה
באזור ישנם צוענים החוגגים פסטיבל אליו מגיעים גם צוענים מרחבי אירופה. זה חגה של קדושה לא רשמית שאינה מוכרת על ידי הותיקן הקרויה שרה השחורה.
הסיפור מתחיל בארץ ישראל' כאשר כמה נשים הנושאות את השם מרים – מריה הגיעו ביום ראשון לאחר צליבתו של ישוע לסיים את סידורי הקבורה של הצלוב. מלאך שהיה ישוב על אבן הגולל סיפר להם שישוע אינו בקבר כי הוא קם לתחיה. יש כמה גירסאות לשמות ומספר הנשים. המרבים מציינים את מריה האם, מריה מגדלנה, מריה סאלומה (שלומית) ומריה קלופס.
שתיים או שלוש מנשים אלו הפליגו מארץ הקודש לצרפת ונחתו בקאמארג במקום שנקרא מאז ש"זוהה" Saintes Maries de La Mer שפרוש שמו הוא "המריות הקדושות של הים." בדרך כלל הן מתוארות כמריה שלומית אמם של יעקב הקדוש ויוחנן שהם שני תלמידי ישוע , מריה מגדלנה ומריה קליופס המוזכרת רק בבשורה של יוחנן (19:25) . יש והן מתוארות כשתיים בלבד. הצוענים טוענים שלנשים היתה משרתת מצרית שחורה הקרויה שרה. גרסה אחרת מספרת שהיתה זו אישה מקומית ששרתה את הנשים. כאמור הותיקן אינו מקבל את קדושתה של שרה השחורה ולכן היא נחשבת לקדושה "לא רשמית". את חגה של שרה השחורה חוגגים כל שנה ב 25.05. החג הוא גם חגיגה מוסיקלית צוענית מרהיבה ומלהיבה והצלילים השליטים בה הם של מוסיקה אותו מייצגת היטב להקת צוענים ידועה היא להקת הג'יפסי קינגס. מכל רחבי אירופה באים צוענים כעולי רגל לחג החשוב. הם מתרכזים ופותחים שוק מיוחד וממלאים את סימטאות העיירה בשירה צוענית המלווה בגיטרות . המסעדות מלאות בכל טוב הים , מדגים ועד מאכלי ים עשירים. הטקס הדתי של חג זה כולל כמובן מיסה ובשיא הארועים נושאים את פסלה של שרה וגם פסל המריות בסירה מהקתדרלה לכיוון הים כשהמון אדם מלווה במוזיקה צוענית וריקודים בסגנון פלמנקאי.
ציור של ואן גוך המתאר את סנט מריי דה לה מר
בתמונה למטה רואים את הגארדיאנס – מאמני הפרים לצורך לחימת פרים מלווים את הכמרים הנושאים את פסלן של המריות בטקס ביום החג ב25 במאי.
לסרטון על הפסטיבל הססגוני לחצו על התמונה
להקת הג'יפסי קינגס הידועה והפופולרית מקורה כאן בקאמארג בעיר ארל – ניקולס רייס – Nikolas Reyes ייסד את הלהקה שנקראה בתחילה לוס רייס -Los Reyes = המלכים . הלהקה הורכבה מבני משפחתו שנולדו באזור . משפחתו של ניקולס הגיעה לכאן מספרד כאשר נסו ממלחמת האזרחים ובמיוחד מהכוחות של גנרליסימו פרנקו. את התרבות המוסיקלית שלהם הביאו מאנדלוסיה – סגנון המוסיקה המושר בפי הלהקה קרוי רומבה אנדלוסית. הקשיבו לשיר במבוליאו שפרושו – "היסחפות"-
אחד מאנשי הלהקה שהתפרסם היה צ'יקו בושיקי, בן לאב אלג'יראי ואם מרוקאית. הוא הצטרף ללהקה כשהתחתן עם בתו של חוזה רייס ממייסדי הלהקה. לאחר שהלהקה זכתה להצלחה בינלאומית, נפרד מהם והקים להקה בשם" צ'יקו והצוענים.". צ'יקו הוא אחיו של אחמד בושיקי המלצר שחוסל על ידי המוסד בפרשת לילהאמר כאשר נחשב בטעות לעלי חסן סאלאמה ממבצעי טבח אולימפיאדת מינכן. עניין זה לא מנע ממנו להופיע בארץ ולהיות פעיל באו"ם בנושאי שלום.
בעניין חיסול אחיו אמר :" אני סולח אך לא שוכח" עוד אמר שהוא מבין את הרגשתם של הישראלים במלחמתם על חייהם.
בתמונה צ'יקו בסנט מריי דה לה מר
לסרטון על הלהקה בישראל לחץ על התמונה
