בארות שרשרת או קאנאט? תרומת הפרסים להתפתחות החקלאות

המטייל בארצנו בוודאי נתקל באתרים בהם  התגלו ונחפרו מתקני הובלת מים תת קרקעיים הקרויים "בארות שרשרת". כאלו מצויים בעברונה ליד אילת, יוטבתה, עין יהב, ובקעת הירדן. השיטה ידועה והיא מביאה את מי התהום בתעלה תת קרקעית, באמצעות כוח הכבידה, אל פני שטח מעובד, במרחקים משתנים  מ"באר האם"  היא נקודת התחלת התעלה.                                                                          אורך התעלה שונה על פי מיקום מקור המים התת קרקעי והמרחק שלו מהשטח המיועד להשקייה.           כדי לחפור תעלה תת קרקעית כזו, יש צורך להוציא חומר רב מנתיב התעלה/ מנהרה המתוכנן אל פני השטח. הוצאת חומר זה ביעילות חייבת להעשות באמצעות פירים דרכם מוצא החומר.  מסביב לפיר נערם החומר ולכן במבט על נראה נתיב של תלוליות שנערמו מעל המנהרה התת קרקעית.                                                                      התרשים למטה ממחיש את השיטה QANAT

By Samuel Bailey (sam.bailus@gmail.com) – Own work, CC BY 3.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=86

השיטה נולדה בפרס ומשם נדדה מזרחה עד סין  ומערבה ליבשת אמריקה. הערבים הביאוה אל המזרח התיכון וכיבושיהם בצפון אפריקה הביאו את השיטה גם למחוז זה. ספרד הכבושה בידי הערבים נהנתה מחידושי הטכנולוגיה הזו שהביאו. הספרדים הביאו את השיטה לגם אמריקה הלטינית בשנת 1520.          כך תרמה המערכת לפיתוח ללא תקדים של החקלאות ברחבי כל העולם.

שמות המערכת המופלאה הזו  שונים במקומות שונים.  נציין רק חלק מהם. בסין נקראות התעלות בשם  קנג'רינג, באפגניסטן קאריז, באירן המערבית ועירק, סוריה, ירדן וארץ ישראל- קאנאט.  או קאנאט רומני. בישראל בעברית בארות שרשרת. בערב פאלאז', באלג'יריה ולוב פע'רה – מכאן בא גם הכינוי באירופה ובארץ פוגרות. במרוקו חטארה ובספרד גלרייה. במאמר זה אשתמש בשם המקובל ביותר באירן – קאנאט

בתמונת הלווין של נאס"א למטה נראות מערכות קאנאטים באירן המושכים מים במניפת סחף בפתחו של וואדי . רבות ממערכות מים אלו מנצלות פתחי וודיות בהם מי התהום רבים יותר.IDL TIFF file                      By NASA image created by Jesse Allen, using data from NASA/GSFC/METI/ERSDAC/JAROS, and the U.S./Japan ASTER Science Team. Caption by Rebecca Lindsey, based on interpretation provided on the ASTER Project SciencePublic Domain, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=9496 Imagery Gallery Website. – http://earthobservatory.nasa.gov/IOTD/view.php?id=36041, 676                                                                                                                                                                                                                  מתקנים תת קרקעיים שהובילו מים ידועים לנו גם מהתקופה הרומית, למשל באזור אלונה בו ישנה תעלה עם פירים המובילה מי נביעות שנועדה להעברת המים לאקוודוקט של קיסריה.. או תעלת מים תת קרקעית המובילה מים מדרום סוריה אל העיר גדרה -Gadara שאורכה 106 ק"מ.(בה נדון במאמר אחר) . אבל התעלות של אירן כה רבות ואורכן כה רב עד כי  המראה המרשים הזה מעורר השתאות. ושאלות כמו כיצד חפרו אותן? כיצד מדדו את השיפוע? כיצד קבעו שמקום מסוים במרחק עשרות קילומטרים נמוך יותר מנקודת המוצא?                                                                                                                    כדאי לזכור כי שיפוע  בין מקום למקום ידעו למדוד בעזרת כלים אחדים הידועים לנו מעולם הטכנולוגיה הרומית.  מעניין כיצד מדדו זאת בתוך המנהרה הנחפרת.                                                            חופרי המנהרות שנקראים באירן מוע'ני  مقنی = אנשי הבורות. החזיקו בידם קשת עם מיתר מזנב סוס אותו שימנו. את הקשת טבלו במים, מכוח התאחיזה נותרו על השערה המשומנת מספר טיפות. כאשר החופר היה מטה את המיתר בשיפוע כלשהו הטיפות היו נודדות לאורך השערה וכאשר פילס את הקשת הטיפות לא זזו. הקשת  היוותה את הפלס של החופרים. כדי להתקדם ישר היו קובעים בגומחה נרות קטנים וכאשר התקדמו יכלו לראות בקו ישר מאחור את שורת הנרות כמו במסדר. לו היו סוטים חלק מהנרות הוסתרו וכך יכלו לדעת באמצעות הנרות שהחפירה מתקדמת בקו ישר.    בעיה נוספת הקיימת היא בעיית אוויר לנשימה בתוך המנהרה. על הדרך לפתור זאת סיפר לי אחד ממטיילי שבעבר עבד בתה"ל (תכנון המים לישראל) באירן וראה ילד המנפח במשאבת אופניים במרץ אך הצינורית שיצאה מאותה משאבה נכנסה  לתוך פיר של קאנאת בו עבד אביו של הנער. כך סיפק הנער אוויר לאביו.                                                                                                       קאנאט ליד איספאהאןInsideqanat

By NAEINSUN – Own work, CC BY-SA 3.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=27037762                                                                                                                        שיטת הקאנאטים קיימת כנראה מסביבות 800 לפני הספירה אכל החל מאה השישית לפני הספירה השיטה מוזכרת בכתובת מימי סרגון השני מלך אשור. היא התפשטה לכל אורכה של האימפריה האחמנית.

מפלאי הקאנאטים באירן                                                                                                                באירן יש קאנאטים פעילים שמתוארכים למאה השלישית לפני הספירה. אחרים הם בני מאות שנים.       יש 36,300 קאנאטים פעילים באירן מתוך 120,000 שנמצאו במדינה.                                             באר האם (הפיר הראשון והעמוק בכל מערכת) העמוקה ביותר באירן היא באורך  של 300 מטרים.           אורך ממוצע של קאנאט הוא שישה ק"מ. אבל חישוב ממוצע של אורך כל הפירים בקאנאט הוא 4 ק"מ.       חישוב אורכם של כל הפירים באירן  הוא 376,068 ק"מ                                                                     אורכם של כל הקאנאטים באירן הוא פי 9.4 מהיקף  כדור הארץ לאורכו של קו המשווה.                       והוא  97% מהמרחק לירח.                                                                                                         בארדסטאן ישנו קאנאט עם שני מפלסים: בעומק של 30 מטרים ובעומק של 27 מטרים אין זליגת מים בין המפלס העליון לתחתון בשל אטימות השכבה הגיאולוגית.                                                                  בקאנאט בעיר מיימה יש סכר תת קרקעי שנועד לאגור את המים במאגר תת קרקעי באזור יבש בחורף. הסכר מפריד בין האזור היבש לרטוב. המים נאגרים בחורף באזור היבש ובאביב נפתח פתח בסכר והמים שנאגרו מתווספים לשפיעה של האזור הרטוב כל השנה לטובת השקייה בקיץ.

בעיר יזד המדברית אשר בדרום אירן ישנה תעלה כזו שאורכה כ 85 ק"מ. המקום נשמר ולידו יש מוזיאון מים שעוסק בענייני טכנולגיי\ת המים ההיסטורית של אירן. המוזיאון גם מציג  מתקנים הקשורים לתעלות שנועדו למזג אוויר תוך שימוש ברוח ובקרירות המים בתעלות התת קרקעיות.                                                                                   תרשים המתאר את מגדלי הרוח המשמשים למיזוג אוויר

WIND TOWER

By Samuel Bailey (confuciou@gmail.com) – Own work, CC BY 3.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=8659258

כמו שנראה בתרשים מגדלי האוויר האלו הקרויים בדגיר  משולבים במערכת קאנאטים שהמים אשר בהם  תורמים לקרור האוויר במתקן שהוא מזגן הפועל רק מכוח תנועת האוויר הטבעית בתוכו.Wind_Tower_of_Yazd

By Tu Manling – Own work, CC BY-SA 4.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=82699088                                                                                                                      .                                                                                                                                              11 מערכות קאנאט  באירן קיבלו את התואר אתרי מורשת עולם של אונסקו.                                                                            בתצלום האוויר נראה קאנאט בבאם אשר באירןQANAT BAM

במרוקו במיוחד ליד ארפוד יש מערכות רבות ונטושות של מתקנים כאלו הקרויים חטארה. במרוקו יש מספר חטארות המשקות מטעי תמרים עד היום.

לכל מערכת קאנאט יש קבוצת חקלאים שהם בעליה. ניתן לכנותם בעלי מניות. הם מקימים את המערכת בממון ועבודה ואחראים גם על הנקיון והתחזוקה.  תור השקיה לחקלאי במערכת אופיינית מגיע כל 12 יום.                                                                                                                                              אנו זקוקים להמתנה מסויימת עד שנוכל לבקר באירן כדי לחזות בפלא המיוחד הזה.

מקורות :

https://whc.unesco.org/en/list/1506/

 https://whc.unesco.org/en/decisions/7238/

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>